הכנת המשפחה למעבר ההורה לדיור מוגן

העברת ההורים הקשישים לדיור מוגן או לבית אבות נחשבת למהלך לא פשוט. אמנם היום ישנם פתרונות דיור לקשישים שאינם נותנים לקשיש תחושה של סיעוד או שהוא מאבד את עצמאותו, אך בכל מקרה כאשר היוזמה מגיעה מצד המשפחה ולא מצד הקשיש עצמו הדבר יכול להיות לא פשוט. איך עושים את זה? איך לתת להורה המבוגר את התחושה שהכל לטובתו ולבצע את המהלך מבלי לכפות אותו?

"אני יכול להסתדר לבד"- איך יודעים שהגיע הזמן?
הורה מבוגר לא ימהר להודות בחולשות ובקשיים, הרי הוא אב/אם המשפחה שתמיד דאג/ה לכולם. גם הורה מבוגר המתמודד עם קשיים וירידה בתפקוד לא ימהר לפנות את כיסא המטפל או המבוגר האחראי לילדיו. איך יודעים בכלל שהגיע הזמן להעביר את ההורה למסגרת מוגנת? כמובן שאם הוא הופך לסיעודי ובריאותו מדורדרת אין סימני שאלה, אך אם אינו זקוק לעזרה בפעולות היומיומיות הפשוטות קו הגבול מטושטש יותר. חשוב להיות עירני ולפקוח עיניים כל הזמן. חשוב לשים לב לדברים הקטנים. האם ההורה מאבד קשר וקשב לעיתים קרובות? האם שוכח איך לבצע פעולות יומיומיות? לא מזהה פנים מוכרים? שוכח איך להגיע למקומות מוכרים? כל אלה הם נורות אדומות.

להיות בשיתוף פעולה עם בני המשפחה הקרובים
אם ישנם מספר אחים במשפחה, כל אחד יכול לראות את ההורה בתדירות שונה ובסיטואציות שונות. חשוב שיהיה קשר בין בני המשפחה שבאים במגע עם ההורה, כולל גיסים וגיסות. העבירו אינפורמציה והימצאו בקשר קרוב יותר ביניכם. כן, זה הזמן להיות בקשר קרוב יותר עם האחים ובני משפחותיהם, לפחות על רקע ההורה. זה הזמן לפתור סכסוכים ישנים ביניכם ולראות בטובת ההורה מטרה משותפת שגוברת על הכל. חזית מאוחדת ביניכם תהפוך את ההתמודדות לקלה יותר. כדאי למנות מישהו שיתפקד כגזבר ויהיה אחראי על כל הנוגע לעניינים הכספיים.

לנהל שיחות שוטפות עם ההורה
על מנת להבין טוב ככל האפשר את מצבו של ההורה ולשכנע אותו שהגיע הזמן, חשוב ששיחות השכנוע לא "ינחתו" על ההורה ויהיו מנותקות מכל קשר איתו. לכן, התקרבו להורה ונהלו איתו שיחות רגילות שאינן קשורות דווקא לנושא המעבר. ככל שהקשר ביניכם יהיה קרוב ורחב יותר, כך אתם מכינים טוב יותר את הקרקע לקראת אותן שיחות פחות מהנות הקשורות למעבר וההתעסקות בנושא תהיה פחות מביכה. חשוב שההורה ירגיש שאתם באים אליו עם הנושא בגובה העיניים ולא יחוש מאויים. דבר זה אפשרי רק אם הקשר ביניכם יהיה מבוסס מספיק. אם ביסוס הקשר ביניכם לא קל לכם, היעזרו בבני משפחה אחרים שנמצאים עם ההורה בקשר נוח יותר. לדוגמה, אם הילדים שלכם גדולים מספיק, הקשר בין סבא/סבתא לנכדים הוא נוח יותר. גם הם יכולים להזכיר את הנושא ולטפטף אותו.

להפוך את המעבר לעניין חיובי
היום, בניגוד לעבר, ישנו ניסיון להפוך את הדיור המוגן לחוויה, למקום מהנה לגור בו מתוך בחירה ולא ברירת מחדל. השתדלו להפוך את המעבר לקליל ככל האפשר. בקרו במקומות עוד קודם לכן, הכירו את הנפשות הפועלות וודאו שלהורה תהיה שפה משותפת עם הדיירים ושירגיש נוח עם הצוות. הסתובבו במקום ותרגישו אותו. כמובן שלכל הורה יש את הצרכים שלו. אם מדובר בהורה שעדיין פעיל, בדקו האם יש חוגים במקום, האם ישנם חיי חברה. כל זאת כמובן לא על חשבון עזרה רפואית וטיפול במידת הצורך. לאחר סינון שעשיתם לבדכם ובחירה של כמה אופציות, קחו את ההורה איתכם לסיבוב ואפשרו לו לבחור את המקום שנראה לו ביותר, המקום אליו הרגיש חיבור. אם יש באפשרותכם לבחור מקום בסביבת מגוריו הנוכחית של ההורה הדבר יקל עליו מאוד ולא יגרום לו להרגיש מנותק לחלוטין מחייו הקודמים.

מה לקחת ומה להשאיר מאחור
כבר שכנעתם את ההורה שזה הצעד הנכון ואפילו בחרתם מקום? עכשיו עומדת בפניכם דילמה לא פשוטה נוספת- מה לקחת ומה להשאיר. לרוב דירות בדיור מוגן קטנות משמעותית לעומת דירות רגילות ויש לעשות מיון וחשיבה מה לקחת וממה להפרד. היום לא צריך להשאר עם אלבומים כבדים ותיקיות מלאות מסמכים. סריקת אלבומי תמונות, מכתבים, ציורים ומסמכים שחשובים להורה יהפכו אותם לזמינים. מעבר לכך חשוב לבצע מיון ולקחת רק דברים חיוניים להמשך ולדאוג לפתרונות אחסון נוחים.

ההורים עוברים לדיור מוגן? אשמח ללוות אתכם יד ביד וביחד נוכל לארגן את הבית ואת זיכרונות העבר – ענבל שחם גליק